חוסן רגשי: איך בונים יציבות פנימית גם כשהחיים לא נראים כמו שתכננו

האם קרה לך שהסתכלת על החיים שלך יום אחד ולא זיהית אותם?

האם היו רגעים שבהם הכול הרגיש בטוח וברור, ואז אירוע אחד שינה את כל התמונה?

אולי זו הייתה פרידה, גירושין, אובדן, פיטורים, מחלה, משבר משפחתי או תקופה שבה פשוט הרגשת שאת כבר לא יודעת מי את.

האם מצאת את עצמך תוהה איך נשים אחרות מצליחות להמשיך? איך הן קמות בבוקר, מחייכות, מתפקדות, בונות את עצמן מחדש אחרי שהחיים שלהן התפרקו?

ואולי השאלה האמיתית היא בכלל אחרת.

איך אפשר להרגיש יציבות כששום דבר מסביב לא מרגיש יציב?

זו אחת השאלות החשובות ביותר בעולם האימון הרגשי. משום שבסופו של דבר, החיים של כולנו ישתנו. אף אחת מאיתנו לא תחמוק מתקופות של אובדן, כאב, אכזבה או חוסר ודאות. השאלה היא לא האם ניתקל במשברים, אלא איך נפגוש אותם כשהם יגיעו.

כאן נכנס המושג חוסן רגשי.

לא כיכולת להיות חזקה כל הזמן, אלא כיכולת להישאר מחוברת לעצמך גם כשהאדמה רועדת מתחת לרגליים.

חוסן רגשי הוא לא מה שחשבנו

כשאנחנו שומעות את המילים "חוסן רגשי", רבות מאיתנו מדמיינות אדם שלא נשבר. אדם חזק, יציב, כזה ששום דבר לא באמת מערער אותו. אבל ככל שחוקרים את העולם הרגשי לעומק, מגלים שההפך הוא הנכון.

חוסן רגשי אינו היעדר כאב. הוא גם לא היעדר פחד, עצב או חרדה.

חוסן רגשי הוא היכולת להרגיש את כל מה שהחיים מביאים איתם, מבלי לאבד את עצמנו בתוך החוויה.

זו היכולת לבכות ועדיין להאמין שיהיו ימים טובים יותר.

זו היכולת לפחד ובכל זאת לעשות את הצעד הבא.

זו היכולת להישבר לרגע, מבלי להאמין שנישאר שבורות לנצח.

אנשים בעלי חוסן רגשי אינם אנשים שחייהם קלים יותר. הם אנשים שפיתחו מערכת יחסים בריאה יותר עם הקושי.

למה יש נשים שנראות חזקות יותר ברגעי משבר?

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שחוסן רגשי הוא תכונת אופי שנולדים איתה. כאילו יש נשים שקיבלו במתנה נפש חזקה ואחרות לא.

אבל המציאות מורכבת הרבה יותר.

חוסן רגשי נבנה לאורך החיים. הוא מושפע מהסביבה שבה גדלנו, מהקשרים שהיו לנו, מהחוויות שעברנו ומהאופן שבו למדנו להתמודד עם רגשות.

יש נשים שנראות חזקות מאוד מבחוץ, אבל בפנים הן מותשות מהמאמץ להחזיק הכול.

ויש נשים שנראות פגיעות מאוד, בוכות, משתפות ומבקשות עזרה, אבל דווקא הן מפגינות חוסן רגשי עמוק.

הסיבה לכך היא שחוסן אינו היכולת להסתיר רגשות. חוסן הוא היכולת להכיל אותם.

המשבר לא יוצר אותנו, הוא חושף אותנו

משברים הם כמו זרקור.

הם מאירים מקומות שבשגרה הצלחנו לא לראות.

הם חושפים אמונות ישנות, פחדים עמוקים, פצעים שלא נסגרו, אבל גם כוחות שלא ידענו שקיימים בתוכנו.

הרבה נשים שמגיעות אליי בתקופות משבר מספרות שהן מרגישות כאילו איבדו את עצמן. אבל לאט לאט, בתוך התהליך, הן מגלות משהו מפתיע.

הן לא איבדו את עצמן.

הן פשוט פוגשות חלקים בעצמן שלא קיבלו מקום במשך שנים.

החלק שיודע להגיד לא.

החלק שרוצה יותר.

החלק שכבר לא מוכן להתפשר.

החלק שחולם חיים אחרים.

המשבר אינו תמיד מה ששובר אותנו. לפעמים הוא מה שמאפשר לנו לפגוש את האמת שלנו.

אחד הדברים שהכי מחלישים חוסן רגשי הוא המלחמה בעצמנו

כשאנחנו עוברות תקופה קשה, יש לנו נטייה לחשוב שאנחנו צריכות להיות חזקות יותר.

לא לבכות.

לא להישבר.

לא להראות חולשה.

לא להכביד על אחרים.

אבל דווקא המאבק הזה גובה מאיתנו מחיר כבד.

ברגעים שבהם אנחנו הכי זקוקות לחמלה, אנחנו מעניקות לעצמנו ביקורת.

ברגעים שבהם אנחנו זקוקות למנוחה, אנחנו דורשות מעצמנו להמשיך לרוץ.

ברגעים שבהם אנחנו זקוקות לחיבוק, אנחנו שופטות את עצמנו על כך שקשה לנו.

חוסן רגשי אינו נבנה מתוך קשיחות.

הוא נבנה מתוך היכולת להיות בעד עצמנו גם כשהחיים מורכבים.

הקשרים האנושיים שמחזיקים אותנו

אחד הדברים המעניינים ביותר במחקרים על חוסן נפשי הוא שהגורם המשמעותי ביותר להתמודדות עם משברים אינו כוח רצון.

זה קשר אנושי.

אנחנו לא נועדנו להתמודד עם החיים לבד.

אנחנו זקוקות לאנשים שיוכלו לשבת איתנו בחושך בלי למהר להדליק את האור.

אנשים שלא ינסו לתקן אותנו, אלא פשוט יהיו שם.

חברה טובה.

אחות.

קבוצת תמיכה.

מאמנת רגשית.

מטפלת.

לפעמים עצם הידיעה שמישהו רואה אותנו באמת, משנה את כל החוויה.

מה עוזר לפתח חוסן רגשי?

חוסן רגשי לא נבנה ביום אחד. הוא נבנה דרך בחירות קטנות שחוזרות על עצמן לאורך זמן.

הוא נבנה כשאנחנו לומדות לזהות את הרגשות שלנו במקום לברוח מהם.

כשאנחנו מפסיקות לצפות מעצמנו להיות מושלמות.

כשאנחנו לומדות לבקש עזרה.

כשאנחנו מציבות גבולות.

כשאנחנו מסכימות להיות אנושיות.

וכשאנחנו מזכירות לעצמנו שוב ושוב שגם התקופה הנוכחית, קשה ככל שתהיה, אינה כל הסיפור.

יש חיים גם אחרי המשבר.

יש אהבה גם אחרי אובדן.

יש שמחה גם אחרי כאב.

ויש דרך גם כשכרגע אנחנו עדיין לא רואות אותה.

לפעמים החוסן מתגלה רק בדיעבד

מעט מאוד נשים מרגישות חזקות בזמן המשבר עצמו.

בדרך כלל החוסן מתגלה רק כשמסתכלים אחורה.

פתאום את מבינה שעברת שנה שלא חשבת שתשרדי.

שצלחת תקופה שנראתה בלתי אפשרית.

שהצלחת לקום שוב ושוב גם כשלא היה לך כוח.

החוסן שלך לא היה בכך שלא כאב לך.

הוא היה בכך שהמשכת לנוע למרות הכאב.

חוסן רגשי הוא לא יעד, הוא מערכת יחסים

הרבה נשים מחכות לרגע שבו ירגישו בטוחות לגמרי, רגועות לגמרי, יציבות לגמרי.

אבל החיים אינם מעניקים לנו חוזה כזה.

תמיד יהיו תקופות של אי ודאות.

תמיד יהיו שינויים.

תמיד יהיו פרקים שלא תכננו.

חוסן רגשי אינו מצב שבו שום דבר לא משפיע עלינו.

חוסן רגשי הוא הידיעה שגם אם החיים ישתנו, גם אם ניפול, גם אם נאבד את הדרך לרגע, נוכל למצוא את עצמנו מחדש.

וזה אולי הביטחון העמוק ביותר שאדם יכול לפתח.

לסיום

אופרה ווינפרי, שגדלה בעוני, חוותה ילדות מורכבת מאוד והפכה לאחת הנשים המשפיעות בעולם, אמרה:

"הפכי את הפצעים שלך לחוכמה."

זה משפט פשוט, אבל יש בו עומק עצום.

אנחנו לא בוחרות את כל מה שקורה לנו בחיים.

לא בוחרות את המשברים.

לא בוחרות את האובדנים.

לא בוחרות את הכאב.

אבל יש לנו אפשרות לבחור מה נעשה איתם.

האם ניתן להם להגדיר אותנו, או שנאפשר להם ללמד אותנו משהו על הכוחות שקיימים בתוכנו.

אם את נמצאת עכשיו בתוך תקופה מורכבת, אני רוצה שתזכרי דבר אחד.

את לא צריכה להיות חזקה כל הזמן.

את לא צריכה לדעת את כל התשובות.

את לא צריכה לראות את כל הדרך.

לפעמים מספיק לעשות עוד צעד אחד קטן.

כי הרבה לפני שאת מרגישה חזקה, את כבר הרבה יותר חזקה ממה שאת חושבת.