״הקשבתי לשקט, אחרי כל כך הרבה זמן שרק נתתי, ושהיו צריכים ממני, וצריכים אותי, ושכל כך התאמצתי להיות בסדר, להיות טובה, אישה שדואגת לכולם, שקודם כל דואגת לאחרים, כמו שחינכו אותי שאני צריכה להיות. לא לחשוב על עצמי, לא לדאוג לעצמי, לא לראות את עצמי, אלא לדאוג קודם כל לכל האחרים, לדאוג לילדים שלי, לבעל שלי, להורים שלי, לחברות שלי, לעבודה שלי, לזה שיהיה מסודר, ושיהיה אוכל, וכמו כל אישה טובה אכלתי את מה שנשאר, כי אישה טובה מקריבה את עצמה למען זה שיהיה לכולם טוב, כי אישה טובה לא אומרת

האם קרה לך שהבטחת לעצמך שהפעם זה יהיה אחרת? שהפעם לא תיכנסי לאותה מערכת יחסים שפוגעת בך. שהפעם תגידי את מה שאת באמת חושבת. שהפעם תבחרי בעצמך. אבל איכשהו, אחרי שבועות או חודשים, את מגלה שאת שוב באותו המקום. מול אותו סוג של אנשים. מול אותן תחושות. מול אותם פחדים. ואז מגיעה השאלה הכואבת: מה לא בסדר אצלי? למה אני חוזרת שוב ושוב לאותם הסיפורים? אם גם את שאלת את עצמך את השאלה הזאת, חשוב שתדעי משהו. ברוב המקרים, לא מדובר בחולשה. לא מדובר בחוסר מודעות. ולא מדובר בכך שאת לא מספיק חכמה

האם קרה לך שהבטחת לעצמך שהפעם תגיבי אחרת, אבל מצאת את עצמך שוב באותו המקום? האם את מרגישה לפעמים שאת יודעת בדיוק מה נכון לך לעשות, אבל משהו בפנים פשוט לא מצליח לשתף פעולה? האם את מוצאת את עצמך חוזרת שוב ושוב לאותם דפוסים בזוגיות, בעבודה, מול הילדים או מול עצמך? האם יש בך קול פנימי שמבקר, מטיל ספק או מזכיר לך את כל הסיבות שבגללן לא כדאי לנסות? ואולי, עמוק בפנים, את כבר יודעת שהבעיה היא לא חוסר ידע. הרי קראת ספרים, שמעת פודקאסטים, קיבלת עצות טובות. ובכל זאת, משהו עדיין תקוע. אם

החיים של כולנו משתנים כל הזמן.תקופות של עומס, שינויים, אכזבות, חוסר ודאות או פחד הן חלק בלתי נפרד מהחיים האנושיים. אבל מה שמבדיל בין אנשים שמתפרקים מכל טלטלה לבין אנשים שמצליחים לשמור על עצמם גם ברגעים מורכבים, הוא לא בהכרח מה שקורה בחוץ, אלא המצב הפנימי שהם מטפחים בתוכם. יציבות פנימית לא אומרת שלא נרגיש כאב, לחץ או פחד.היא גם לא אומרת שנהיה רגועים כל הזמן.יציבות רגשית היא היכולת להישאר מחוברים לעצמנו גם כשהחיים לא מסתדרים בדיוק כמו שרצינו. מחקרים מהשנים האחרונות מראים שמצבים

יש אנשים שנראה שפשוט יודעים איך לגרום לדברים לקרות. הם מקבלים החלטות, פועלים, מתקדמים, מסתגלים לשינויים ולא נשברים מכל מכשול בדרך. זה לא אומר שאין להם פחדים, ספקות או קשיים, אבל יש להם דרך חשיבה והתנהלות שמקדמת אותם גם כשהדרך לא מושלמת. אחד הדברים המרתקים בשיטת NLP הוא שהיא לא נולדה מתוך תאוריה בלבד, אלא מתוך התבוננות עמוקה באנשים מצליחים במיוחד. מייסדי השיטה חקרו מטפלים פורצי דרך, אנשי עסקים, מובילי דעת קהל ואנשים בעלי יכולת השפעה יוצאת דופן. הם ניסו להבין מה בדיוק גורם להם

גיל 46 24/4/2022 מקום: דהרמסלה, צפון הודו בהרי ההימאליה. 3 שבועות של חופשה לבד … ( האומנם ) מהרגע שנפלה ההחלטה לנסוע להודו, להתרחק מהשיגרה. לגעת בנופים ומקומות אחרים, פנימה והחוצה. ההחלטה היתה מהולה בהתרגשות ואז הגיעו החששות… אני לבד? איך אני אסתדר? כל ההודים האלה? איך אדע לבחור נהג? אישה לבדה בהודו זה לא כזה אטרקטיבי. הגברים ההודים חצופים ולא מכבדים כל כך נשים מערביות. צריך לשמור מרחק ולהיות אסרטיבית. בכל אופן ההחלטה נפלה. והצטרפתי לקבוצה בפייסבוק - הודו - מטיילים בהודו ומפה

4 שנים מאז שיצאתי להודו לבד. הפעם הראשונה היתה בגיל שלושים לחצי שנה ואז ב גיל 46 יצאתי … הכל היה מסודר בחיים שלי ועם זאת כלום לא הסתדר לי. גם לא האמנתי שאני יכולה לצאת להודו ככה באמצע החיים ועוד לבד, עסק ילדים בית ובן זוג, החלטה של רגע, האמת זה התחיל מהקשבה לגוף. שלוש שאלות פשוטות שהייתי צריכה לענות עליהן.. 1. מה הגוף שלך “אומר” לך ממש ברגע זה? 2. האם יש רגעים בהם הגוף “אומר” לך לזוז ממצב מסוים, לשנות או לא להסכים? 3. איזה דבר את מרגישה שהגוף מנסה לומר לך?כמה זמן וטרם מצאת דר

כאשר את בוחרת להתמסר לתהליך בגוף ובנפש.... היקום מחזיר לך על הרצון וההשקעה שלך... כמו גם הגוף ונפש שלך. בתהליך אישי כל מתאמנת היא עולם ומלואו. בכל אישה גלום אוצר יקר ערך ואנחנו פורמות את הקשרים ביחד ורוקמות דרכים חדשות לצד גילויים חדשים וחלומות חבויים. גושים בשדיים שדיים, זה מקור ההזנה שלנו, הקשר הנשי, האינטמי והרגיש שלנו. אני סבלתי שנים מצ'סטות בשדיים, מתישהו לפני שנתיים היה לי גוש בשד והגעתי לטיפול טווינה. שיתפתי את המטפלת שיש לי גוש בשד והיא אמרה לי שיש לה מכשיר שעובד על ח

בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מחפשים דרכים טבעיות ומשלימות להתמודד עם כאבים כרוניים, עייפות, מתח נפשי ושחיקה גופנית.העולם המודרני דורש מאיתנו להיות בתנועה מתמדת, לעמוד בעומסים, לעבוד שעות ארוכות ולהחזיק הכול יחד, אבל הגוף לא תמיד מצליח לעמוד בקצב. כאבים, עייפות מתמשכת, סטרס, חוסר שינה ותחושת עומס פנימי הפכו לחלק מהשגרה של אנשים רבים.ובתוך החיפוש אחר פתרונות עמוקים יותר, עולה בשנים האחרונות עניין הולך וגובר בתרפיית אונטסו, שיטת טיפול יפנית המבוססת על חום עמוק ואינפרא אדום רח

בשנת 1944, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, נשלח הירו אונודה, קצין מודיעין יפני שעבר הכשרה קפדנית בלוחמת גרילה, אל אי קטן בפיליפינים בשם לובאנג. המשימה שקיבל הייתה ברורה: להגן על האי, לשבש פעילות אמריקאית, ובעיקר לא להיכנע לעולם. הפקודה שנחרטה בו עמוק יותר מכל דבר אחר הייתה פשוטה וחד משמעית. גם אם הכול נראה אבוד, אסור להפסיק להילחם. שנה לאחר מכן, המלחמה הסתיימה. יפן נכנעה. העולם המשיך הלאה. אבל אונודה לא האמין לזה. במשך כמעט שלושים שנה הוא נשאר בג׳ונגלים, הסתתר, נלחם, גנב מזון,

יש משפטים שאנחנו שומעים שוב ושוב בעולם ההתפתחות האישית. ״אין זמן נכון״.״פשוט תקפצי למים״.״הרגע הנכון הוא עכשיו״. ואני רוצה להגיד משהו אחר. לא. לא תמיד. כי יש רגעים בחיים שבהם משהו עדיין לא בשל. ויש רגעים שבהם כל הגוף, הלב והנפש כבר יודעים. גם אם הפחד עדיין קיים. גם אם הדרך עוד לא ברורה לגמרי. אני לא מדברת על דחיינות. ולא על המתנה אינסופית שהכול יהיה מושלם. אני מדברת על בשלות פנימית. על אותו רגע עמוק שבו משהו בפנים כבר לא מסוגל להישאר אותו דבר. לכל תהליך יש את הזמן שלו אני אתן

יש לא מעט אנשים שמסתובבים בעולם עם תחושה עמוקה שיש בהם משהו שרוצה לצאת החוצה. רעיון, תשוקה, חלום ישן, צורך ליצור, לכתוב, לשיר, לצייר, להעז, לשנות כיוון או להתחיל משהו חדש. אבל למרות הרצון, משהו בפנים נשאר תקוע. לפעמים זו ביקורת עצמית שלא נותנת לנשום. לפעמים זה פחד להיכשל. לפעמים זו התחושה ש״אני לא באמת יצירתי״ או ש״זה כבר מאוחר מדי בשבילי״. ולפעמים החיים עצמם פשוט הרחיקו אותנו מהחלק החי והסקרן שהיה בנו פעם. הספר "דרך האמן" של ג׳וליה קמרון הפך במשך השנים לאחד הספרים המשפיעים ב

כאשר בעל או בן זוג יוצא מהארון כהומו או כביסקסואל בתוך נישואים או קשר הטרוסקסואלי ארוך שנים, מה שמתפרק או נבנה מחדש איננו רק “הזוגיות”, אלא גם תחושת האמון, הזהות המשפחתית, רצף ההורות, השפה שבה מדברים עם הילדים, והיחסים עם המשפחה והקהילה. המחקר מראה שהמוקד הקליני אינו עצם הנטייה המינית, אלא המפגש בין סודיות או הסתרה ממושכת, תגובות האקוטיות לגילוי, אופן קבלת ההחלטות אחריו, ורמת התמיכה שניתנת לאישה, לילדים ולמערכת המשפחתית כולה. מה בדרך כלל קורה אחרי הגילוי הספרות המקצועית משתמ

הפוסט הזה נוגע בנימי נפשי וגופי, אני יושבת מול המחשב אחרי יממה שבה אני נוגעת במקום הזה בפעם המי יודע כמה... זה אף פעם לא קל, ולצד זה יש גם כל כך הרבה איכויות וחיים. התעסקתי אתמול עם הבינה המלאכותית שפועמת חזק בדרך שלנו לעצב את מה שמבקש לצאת מתוכנו, אני מרגישה שאני עובדת בלשחרר את הקלות הבלתי נסבלת ולאפשר למקום האינטימי והפשוט לדבר את הקול האישי שלי, כשבן זוג יוצא מהארון המשפחה כולה יוצאת מהארון, זה תהליך עמוק, קשוח, מאתגר, כואב ומטלטל. הרצון והבחירה להיות ולגעת באמת גם אם היא

יש רגעים בחיים שבהם את מרגישה שמשהו בפנים כבר יודע, שיש יותר, שיש עומק שעדיין לא קיבל ביטוי, שיש תנועה שמבקשת לקרות אבל משהו עוצר אותה, לא תמיד ברור מה, לפעמים זה פחד, לפעמים בלבול, לפעמים פשוט הרגלים ישנים שמנהלים אותך בלי ששמת לב. מתוך המקום הזה נולד החיבור שלי לעבודה רגשית עמוקה, כזו שלא נשארת רק ברמה של הבנה אלא נכנסת פנימה, לגוף, לנפש, למקומות שבהם באמת מתקבלות ההחלטות. במהלך השנים עברתי דרך של חקירה, גם אישית וגם מקצועית, בין עולם העסקי שבו נדרשתי לדיוק, תוצאות והובלה,

אנו חיים בתקופה מלאה אתגרים וגם חיפוש עמוק אחר משמעות. יותר ויותר אנשים מרגישים שמשהו בחיים כבר לא עובד כמו פעם, יש תחושת משבר, בלבול, חוסר יציבות, ורצון אמיתי להבין איך להתמודד עם השינוי ואיך לחזור לאיזון רגשי בתוך כל זה. כשנפקחות העיניים, רבים מאיתנו מבינים שאנחנו בתוך תהליך לא פשוט של התפתחות אישית והתעוררות פנימית. זהו תהליך שיכול להיות מטלטל ומבלבל, אך גם פותח אפשרות חדשה להכיר את עצמנו לעומק, להבין את הרגשות שלנו, ולמצוא דרך חיים מדויקת יותר. כבר אי אפשר להמשיך לפעול מת

״מהן נשים? אנחנו דברים רבים.״ ״רעיות, מאהבות, אימהות. יש מי שרואה בנו קדושות. אחרים רואים בנו דבר שאפשר להשתמש בו, רכוש שהם יכולים לקנות. או לזרוק כשכבר אין בנו תועלת.״ פעמים רבות אנחנו רק נשים בודדות. מפוחדות, כמו בליל הכלולות שלנו. אף אחד לא מספר לך כלום. את לבד עם גבר. רק את. רק הוא. ואולי זאת הפעם הראשונה שלך. את יודעת מעט מאוד על הגוף שלך, ושום דבר על שלו. את חושבת שאם רק תשכבי בשקט, הוא יטפל בכול. הוא יעשה. הוא יחליט. כי הגברים הם שליטים. התפקיד שלנו הוא לספק אותם. אבל

יש רגעים בחיים שבהם אנחנו מרגישות שמשהו לא מדויק לנו. מישהו מבקש מאיתנו משהו, סיטואציה מתרחשת, ואנחנו עונות כן. ועם זאת בפנים עולה תחושה אחרת. כיווץ קטן בגוף, חוסר שקט, מחשבה שמבקרת אותנו אחר כך. למה הסכמתי, למה לא עצרתי, למה לא הקשבתי לעצמי. מעגל ההסכמה הוא כלי פשוט ועמוק שמאפשר לחזור אל עצמנו. להבין מה נכון לי, מה לא נכון לי, ואיך אני מביאה את זה לעולם. זה לא רק עניין של גבולות. זה עניין של הקשבה פנימית, של חיבור, של אמת. כאשר אני אומרת לא לאחר, אני לא דוחה אותו. אני פוגשת

מהי תפילה בעולמות הטיפול והאימון האישי תפילה אינה רק פעולה דתית, אלא תהליך פנימי של פנייה, כוונה והכוונת תשומת הלב פנימה. בעולמות הטיפול הרגשי והאימון האישי, תפילה יכולה להיתפס ככלי לוויסות רגשי, חיזוק תחושת משמעות והעמקת הקשר של האדם עם עצמו. מחקרים בפסיכולוגיה מצביעים על כך שפעולות של התכווננות פנימית, כמו תפילה או מדיטציה, תורמות להפחתת סטרס, לשיפור תחושת הרווחה ולחיזוק חוסן נפשי. בתהליכי אימון אישי רגשי, יש חשיבות ליכולת לעצור, להקשיב ולתת מקום למה שמתרחש בפנים. תפילה מאפ

לכל אחת מאיתנו יש רגעים של קושי, כמו מחזוריות הטבע, כמו גלי הים. אתמול היה יום כזה, מוצאי שבת זה רגע של חיבור, יציאה מקדושת השבת והמנוחה באשר היא לכל אחת ואחד מאיתנו, יש נקודת מעבר שהיא כמו מסדרון חלול ולא ברור, התכוננתי לזה, נשמתי את זה, וידעתי שהרגע הזה יגיע והייתי מוכנה להסתכל לו בעיניים. ישבתי ונשמתי את המעבר, שאלתי שאלות קטנות, יצאתי לשבת בחצר, הסתכלתי על השמים והרגשתי שאני רוצה לשאת תפילה תפילה של מעבר מיום קודש ליום חול, מסופש לתחילת שבוע, מסוף שנה אחת להתחלה של שנה חד