.jpg)
יחד מול לבד
- 22 ביוני
- זמן קריאה 1 דקות
זאת היתה התנועה שהיא ביקשה היום
ישבתי בפינת החדר
נשענתי על הקיר
היה לי שיעול יבש מציק כזה …
יצאתי ממחלה שלקח לי די הרבה זמן להתאושש ממנה
המעברים בתוכי סביב ההתקררות והבחירה להיכנסלעומק בו זמנית היו חזקים ומטלטלים ועם זאת זה כנראה היה הכרחי
ביחד ולבד
נושא שנוגע בכולנו
בכל הזמנים
בטח בשנים האחרונות
המעברים בין מקלט לבית
בין בחוץ ופנים
בין טבע לקירות בטון
התנועה מחברת בין ביחד ללבד בתוך הבית הפנימי שלי
האם אני מוכנה להיחשף עם הלבד שלי מול מישהו
האם לרקוד עם המוכרת
האם להזמין מישהי שאני לא רקדתי איתה מעולם
והנה היא באה
עומדת מולי
מעולם לא הבטנו אחת בשניה ועם זאת יש בה משהו מוכר ונעים, אני מגישה לה את הגומיות, היא מכניסה את הרצועות לתוך ידיה.
אנחנו מתחילות לרקוד את הלבד שלנו,
אחת מול השניה
הלבד הזה, מה הוא אומר לי?
מה הוא אומר לה?
המדריכה אומרת שאפשר לעצום עיניים.
אני אוהבת לרקוד בעיניים עצומות, עולם חדש נפתח,
חלון הזדמנויות והמפתיע שגם בחושך יש אור וחושך.
מתישהו פתחתי עיניים, בתוך התנועה,
היא מחייכת אליי
אני אליה,
קטן כזה,
חיוך שהוא בתוך הלבד.
מתחלף השיר,
ביחד,
ממש מסע בין קצוות,
ואולי מחזור שלם בתוך ספירלה,
מסתכלות אחת על השניה, מחייכות בעיניים
וגם עם מלא שיניים,
כזה שאי אפשר להסתיר,
כזה שאומר כיף לי ממש, ויש בך משהו יפה כל כך.
מסנכרנות תנועות
מסתובבות
רוקעות
וזורמות עם התנועה והקצב.
אני תוהה
מי היא האישה הזאת שרוקדת אתי ומחייכת אליי?
ואיזה מסע חיים רוקד בתוכה?
לכולנו יש סיפור
בין אש, אדמה, מים, אויר
למטה, למעלה. והמרחב שנפתח בין כל החיבורים שהבריאה המופלאה הזאת יוצרת ברגע אחד פשוט של בוקר יום שישי
לייף דאנס
לרקוד את החיים
תגובות