איך אני אומרת לא לאחר, ואומרת כן לעצמי - מעגל ההסכמה
- 7 באפר׳
- זמן קריאה 3 דקות
יש רגעים בחיים שבהם אנחנו מרגישות שמשהו לא מדויק לנו. מישהו מבקש מאיתנו משהו, סיטואציה מתרחשת, ואנחנו עונות כן. ועם זאת בפנים עולה תחושה אחרת.
כיווץ קטן בגוף, חוסר שקט, מחשבה שמבקרת אותנו אחר כך. למה הסכמתי, למה לא עצרתי, למה לא הקשבתי לעצמי.
מעגל ההסכמה הוא כלי פשוט ועמוק שמאפשר לחזור אל עצמנו. להבין מה נכון לי, מה לא נכון לי, ואיך אני מביאה את זה לעולם.
זה לא רק עניין של גבולות. זה עניין של הקשבה פנימית, של חיבור, של אמת.
כאשר אני אומרת לא לאחר, אני לא דוחה אותו. אני פוגשת את עצמי. וכשאני אומרת כן לעצמי, משהו בתוכי מתיישב.
מהו מעגל ההסכמה
מעגל ההסכמה מדבר על ארבעה מצבים פנימיים.
יש כן מלא, יש לא ברור, יש בלבול, ויש הסכמה חלקית.
הגוף שלנו יודע לפני המילים. לפני שאנחנו מסבירות, מנמקות או מתרצות, יש תחושה.
כן, הגוף מרגיש פתוח, נעים, מתרחב. לא, הגוף מרגיש מכווץ, סגור, מתרחק.
נשים רבות שאני פוגשת בתהליכי אימון אישי רגשי מספרות שהן איבדו את היכולת להרגיש את זה. הן רגילות להתאים את עצמן, לרצות, להיות עבור האחר.
לאט לאט, בתהליך עדין, אנחנו מחזירות את הקול הזה. את הידיעה הפנימית.
מעגל ההסכמה הוא דרך לחזור לשם.

למה זה כל כך חשוב בזוגיות ובחיים
כאשר אין הקשבה להסכמה הפנימית, נוצר בלבול. נוצרות מערכות יחסים לא מדויקות, עייפות רגשית, תחושת ויתור על עצמי.
נשים נשארות בזוגיות שלא מתאימה להן, מסכימות למצבים שלא נכונים להן, מתרחקות מהלב שלהן.
זה לא קורה ביום אחד. זה קורה מהרבה רגעים קטנים שבהם הן אמרו כן במקום שבו היה לא.
הדרך חזרה לא מתחילה בהחלטה דרמטית. היא מתחילה בהקשבה לרגעים הקטנים.
בבחירה לעצור, לנשום, ולהרגיש.
כאשר אני מחוברת להסכמה שלי, משהו משתנה גם בקשר. אני ברורה יותר, רכה יותר, מדויקת יותר.
דווקא מהמקום הזה נוצרת קרבה אמיתית.
משחק זוגי לתרגול מעגל ההסכמה
אפשר לתרגל את זה בצורה פשוטה, עדינה ואפילו נעימה בתוך זוגיות.
יושבים אחד מול השנייה, בנוחות. נושמים רגע יחד.
אחד מבני הזוג מבקש בקשה פשוטה. לדוגמה, אני רוצה להחזיק לך את היד, אני רוצה חיבוק, אני רוצה שנשב קרוב יותר.
הצד השני לא עונה מיד. הוא עוצם עיניים לרגע, ומקשיב לגוף.
מה עולה שם. כן, לא, אולי, בלבול.
ואז עונה בקול.
כן, זה נעים לי. לא, זה לא מתאים לי עכשיו. אני צריכה רגע לחשוב.
התרגול הוא לא להגיע להסכמה. התרגול הוא להקשיב לאמת הפנימית ולהביע אותה.
ככל שמתרגלים את זה, נבנית אמון. אמון בעצמי, ואמון בקשר.

איך מתחילים להקשיב לעצמי מחדש
זה לא קורה ביום אחד. זה תהליך.
אבל יש צעדים קטנים שאפשר להתחיל כבר עכשיו.
לעצור רגע לפני תשובה אוטומטית. לשים לב לגוף, לנשימה, לתחושה.
לשאול שאלה פשוטה. האם זה נכון לי עכשיו.
להסכים לא לדעת מיד. להסכים לקחת רגע.
נשים רבות מרגישות פחד להגיד לא. פחד לפגוע, לאבד, להישאר לבד.
אבל דווקא מהמקום הזה נבנית עוצמה פנימית. לא כוח חיצוני, אלא יציבות שקטה מבפנים.
חוסן רגשי אמיתי נבנה מהיכולת להיות נאמנה לעצמי.
נותנת
אקטיבית בנתינה
את יוזמת. את בוחרת. את רוצה לתת.
דוגמה מהחיים: את חוזרת הביתה ורואה שהוא עייף.את מכינה לו תה, מתיישבת לידו, שמה יד על הגב שלו.לא כי ביקשו ממך, לא כי צריך.כי בא לך.
זו נתינה שיש בה חופש. אין שם ציפייה, אין שם מרמור.
לוקחת
אקטיבית בקבלה
את מבקשת. את לוקחת מקום.
דוגמה מהחיים: את מרגישה צורך בקרבה.את אומרת לו, אני צריכה חיבוק עכשיו.או, אני רוצה שנצא יחד הערב.
את לא מחכה שינחש. את לא מצמצמת את עצמך.
זו לקיחה שיש בה אומץ. יש בה הסכמה להיות נראית.
מאפשרת
פאסיבית בנתינה
את נותנת מקום לאחר לפעול. אבל לפעמים גם שוכחת את עצמך.
דוגמה מהחיים: הוא קובע תוכניות בלי לשאול אותך. ואת זורמת, גם אם זה לא בדיוק מה שרצית.
או שמבקשים ממך משהו בעבודה ואת אומרת כן גם כשאין לך באמת כוח.
זו נתינה שיש בה ויתור. ופה חשוב לעצור ולהקשיב.
מקבלת
פאסיבית בקבלה
את פתוחה לקבל. אבל רק כשזה נכון לך.
דוגמה מהחיים: הוא מציע לך עזרה ואת מאפשרת לעצמך לקבל בלי להרגיש אשמה
או חברה מתקשרת ואת נותנת לעצמך להיות מוחזקת בלי להיות זו שתמיד חזקה
זו קבלה שיש בה רכות. יש בה אמון.
משפט שמחבר הכל
בכל רגע אני יכולה לשאול את עצמי איפה אני נמצאת עכשיו במעגל
האם אני באמת רוצה או רק רגילה?

לסיכום
מעגל ההסכמה הוא לא רק כלי. הוא דרך חיים.
דרך שבה אני חוזרת להרגיש, לבחור, ולחיות מתוך אמת.
זה מתחיל ברגע קטן. בהקשבה, בנשימה, בהסכמה להיות עם מה שיש.
וככל שאני מתרגלת, משהו בי נפתח.
יותר שקט, יותר ביטחון, יותר חיבור.
אם את מרגישה שאת רוצה לחזור לעצמך, ללמוד להקשיב, לבחור, ולבנות חוסן רגשי מבפנים,
אני מזמינה אותך למפגש אישי בקליניקה ברחובות.
.jpg)



תגובות